גזר דין בתיק ת"פ 2039-09

1.         הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה בכתב אישום מתוקן, ובמסגרת הסדר טיעון , בעבירות של נסיון הסעה שלא כדין לפי ס' 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב -1952 + ס' 25 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), ו מעשה פזיזות ורשלנות ברכב לפי ס' 338(1) לחוק.

            על פי כתב האישום המתוקן - בתאריך 25.7.09 בשעה 15:00, נהגה הנאשמת ברכב מסוג פורד בכביש 55 מכיוון מזרח למערב בואך לתוככי ישראל, ונעצרה לבדיקה ע"י חיילי צה"ל רעות אמזלג וניקיטה מסליקוב.

            החיילים ביקשו מהנאשמת לפתוח את תא המטען של הרכב, ובתגובה אמרה הנאשמת לחיילים שאין לה מפתח של תא המטען, ושבתא המטען יש רק כלים של בעלה.

            בהמשך לאמור - לקחו החיילים את מפתחות הרכב, ופתחו באמצעותם את תא המטען של הרכב, ואז גילו בתוך תא המטען של הרכב את מוחמד אבו סעד תושב קלקיליה, שהוא תושב זר שאין בידו אישור כניסה ו/או שהיה בישראל.

            בנסיבות האמורות לעיל הסיעה הנאשמת את התושב הזר ברכב בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה.

2.         על פי הסדר הטיעון, הודתה הנאשמת בכתב האישום המתוקן בעבירות המיוחסות לה, הורשעה בגינו, והתבקש תסקיר שירות המבחן בעניינה, כאשר עמדת המאשימה להרשעה ומאסר בדרך של עבודות שירות למשך 6 חודשים, מע"ת, קנס משמעותי ומרתיע, ושלילת הרשיון בפועל ועל תנאי, ואילו ב"כ הנאשמת ביקש לבחון את אפשרות ענישתה ללא הרשעה.

3.         בעניינה של הנאשמת הוגשו 3 תסקירים כדלקמן:

            בתסקיר מיום 13.1.11 התרשם שירות המבחן ששיתוף הפעולה של הנאשמת הוא חלקי בלבד, התגלו פערים בדבריה, על כן יש להעמיק האבחון, והמליץ על דחיה.

            הנאשמת, בת 62, נשואה + 5, פנסיונרית, לומדת כיום לתואר ראשון במשפטים (הוצג אישור).

            מגיליון ר.פ עדכני ליום 1.8.10 עולה כי לנאשמת 2 הרשעות קודמות מהשנים 2003 ו-2006 בגין ביצוע עבירות של ביצוע עבודות ללא היתר ואי קיום צו בית משפט.

            מתולדותיה עולה כי היא הבת השלישית במשפחת מוצאה אשר מנתה זוג הורים ושישה ילדים.  הוריה, ילידי תימן, נפטרו.

            הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד, ולאור העובדה כי גדלה בבית חרדי - לא התגייסה לצה"ל. לדבריה, פנתה ללימודי הוראה, ובהמשך למדה בוינגייט. עסקה במשך כ-34 שנים כמורה לספורט בבתי ספר שונים, המשיכה להשתלם בתחומים שונים, ביניהם פסיכולוגיה התפתחותית, שיאצו, רפלקסולוגיה, מורי דרך ועוד (הוצג אישור).

שירות המבחן התרשם כי עבודתה כמורה היתה משמעותית לה ביותר, והיוותה מקור לתחושת הערך העצמי ולתחושת ההכרה וההערכה לה זקוקה. היא יצאה לפנסיה לפני כ-6 שנים.

מבחינה משפחתית, מסרה הנאשמת כי היא נשואה כ-40 שנה, ולבני הזוג 5 ילדים, כיום בגילאי 20-35. תיארה קשר קרוב עם בני משפחתה, ומסרה כי כיום שלושה מילדיה מתגוררים בארה"ב.

ביחס לעבירה, התקשתה לקחת אחריות על ביצועה. מסרה כי לא היתה מודעת להימצאותו של תושב זר בתא המטען, והתקשתה להסביר בצורה הגיונית התנהגותה במחסום.

שירות המבחן התרשם כי היו בדבריה פערים ומסרה אינפורמציה חלקית בלבד, בה נטתה לטשטש חלקה.

הנאשמת מסרה כי הרשעתה בדין עלולה לפגוע בה בשל לימודיה לתואר ראשון במשפטים.

לאור האמור לעיל - התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה כלשהי בעניינה של הנאשמת וביקש דחיה לצורך הגשת תסקיר משלים.

בתסקיר המשלים מיום 22.2.11 דיווח שירות המבחן כי במהלך תקופת הדחיה שב ונפגש עם הנאשמת במטרה להעמיק האבחון, ולהבין התנהגותה בביצוע העבירה.